פרופ’ עזריה ריין, קארדיאולוג ראשי ב”הדסה” עין כרם, עמד נרגש ונרעש בבית הכנסת הגדול בעיר הולדתו מילוז אשר בצרפת.
כילד, בא לבקר אצל סבתו אולם למעשה מעולם לא נכנס לבית הכנסת המפואר.
בעיקר הדירו אביו מלבוא בשערי בית הכנסת הגדול, מפני העוגב שניצב בו ושימש את הקהילה הרפורמית בעיר.
עכשיו, 50 שנה אחרי, חזר פרופ’ ריין לבקר בעיר הולדתו בכנס רופאים שהתכנס במקום…
העוגב נשרף שנים קודם, ובזמן המלחמה שימש בית הכנסת את הנאצים ימ”ש לאורוות סוסים.
הרופא בקש את רשות רב הקהילה לראות את תכולת ארון הקודש, ולעיניו התגלו 15 ספרי תורה שניצבו בארון.
בזמן פתיחת הארון, ספר תורה אחד נטה ליפול.
כל ניסיון לייצב אותו לא צלח.
הרופא הוציא את ספר התורה וביקש לגלול אותו מחדש, כדי לייצב אותו. תוך כדי גלילה נגלה לעיניו כיתוב על קלף בתחתית הספר:
“לא ימוש ספר התורה מפי ומפי זרע זרעי עד עולם. ברוך אתה אלקי ישראל שנתן לי כח לקיים את המצווה כמו שכתוב “ועתה כתבו לכם” לכתוב את התורה הזו לשמי בעיר הקודש ירושלים לכבוד התורה ולכבוד המקום בשנת תרס”ו (1906). יעקב צבי בן כ”מ נתן ריין מאופהיים”.
יעקב צבי ריין-סבא רבא של פרופ’ ריין,
בעליו של ספר התורה שעמד בארון הקודש וכאילו ביקש מפרופ’ ריין “קח אותי”.
הרופא עמד נדהם- הוא אפילו לא ידע על קיומו של הספר.
ספר התורה שהיה פתוח בפסוק “גם בפעם ההוא לא אבה ה’ השחיתך” חיכה לגאולתו למעלה מ-50 שנה.
ספר התורה הובא ארצה והוכנס ברוב עם והדר לבית הכנסת של פרופ’ ריין.
שם, בכל פעם שקוראים בו מעבר לפסוקים הכתובים בספר נזכרים בסיפור המופלא של הצלתו.
